אי-צדק בחלוקת המשאבים, רעב

קורא יקר,

בזמן שאתה קורא מאמר זה, אדם אחד מת מרעב או מסיבות הקשורות לרעב בכל 4 שניות בעולם. באמצעות מאמר זה, אתה ואני יחד נשים לב לאובדן זה, ונלמד שעלינו לצרוך משאבים במודעות לחיסכון ובתודעת שיתוף.

הנוסחה למוות מרעב פשוטה: יש מספיק משאבים בעולם ויש אנשים הזקוקים למשאב זה. אם ירצו, יש גם אנשים וכוח עבודה שיכולים לייצר משאב זה במאמץ משולב. אך אין את המאמץ המצטבר הנדרש לפתרון הבעיה. קיימים מכשולים בהעברת המשאב לאדם; לכן המשאב לא מגיע לאדם והאדם מת.

רוב מקרי המוות מרעב אינם נובעים מחוסר ייצור, אלא מבעיות הפצה, גישה ומערכת. רעב מביא עמו שחיתות, כאוס והתפוררות חברתית.

מלחמות, משברים פוליטיים, פוליטיקה, הסטטוס קוו שאינו רוצה בשינוי, דת ופוליטיקה על-אנושית, אנוכיות, והיהירות של אדם ההולך ללא מעידה ואינו מבין את הנופל – כל אלה עומדים בראש בעיות אלו.

אך כל בני האדם החיים ביקום שווים. זכות החיים של כל אחד קדושה.

מוות מרעב הוא רצח חברתי. כל פרט בחברה אחראי במידה שווה למיתות אלו.

בעולם יש 197 מדינות. בעולם המתפתח, ייצור צרכים בסיסיים וחלוקתם לאנשים נזקקים ללא אפליה הוא אחריותנו האנושית, וניתן לממש זאת רק עם אנשים המגלים רצון לכך.

אז מה נוכל לעשות?

האם נוכל להפוך את המודעות שלנו להתנהגות ברחובותינו, בערינו, בכפרינו, באזורים שלנו? זו בעיה שאדם בודד לא יוכל לפתור בקלות, אך ניתן לפתור אותה בקלות עם תרומתו של כל פרט.

מה שאנו יכולים לעשות ברמה האישית;

1- להפחית בזבוז

כל ביס שאנו לוקחים לצלחת, כל טיפה מיותרת של מים שאנו מבזבזים, מייצגים ביס חסר או טיפה חסרה במקום אחר בעולם. לצרוך לפי הצורך ישפיע מעבר למה שאנו חושבים.

2- לרכוש הרגלי צריכה מודעים,

עלינו לערוך קניות ממוקדות צורך במקום קניות לא מתוכננות. הרגל צריכה זה יביא עמו ייצור ממוקד צורך.

3- להגדיל את שיתוף המזון,

להכין אוכל כך שלא יישאר או לשתף את האוכל הנותר, גם אם נראה כהבדל קטן, יפתח תרבות של סולידריות ויביא עמו שימוש יעיל במשאבים.

4- לתמוך בארגוני חברה אזרחית אמינים,

לתמוך בארגוני סיוע אמינים יכול לתרום ישירות לגישה של אנשים רבים למשאבים.

יצירת מודעות:
לשתף, לדבר, להסביר מאמר זה... לפעמים השינוי הגדול ביותר מתחיל מהפצת רעיון.

מה נוכל לעשות ברמה החברתית והגלובלית?

שיפור מערכות הפצת המזון

חלק משמעותי מהמזון המיוצר בעולם נזרק, בעוד מיליוני אנשים נותרים רעבים.

הפחתת מלחמות ומשברים:
רעב לרוב גדל בצל המלחמה. במקום לייצר טילים בליסטיים בין-יבשתיים, עלינו להקים רשתות אספקת מזון בין-יבשתיות.

חיזוק מדיניות החקלאות והייצור:
תמיכה ביצרנים מקומיים והפצת חקלאות בת-קיימא תספק פתרונות ארוכי טווח.

שיתוף פעולה בינלאומי:
הרעב הוא בעיה גלובלית; גם הפתרון צריך להיות גלובלי. יש להבטיח תיאום בין מדינות, וכל מדינה צריכה להפעיל חלק ממשאביה וכוח העבודה שלה למאבק ברעב העולמי.

יש להקים שרשרת אספקת מזון אוניברסלית. כל בני האדם בעולם צריכים לדאוג לאנשים נזקקים, לאלה שאינם יכולים להשתלב בכוח העבודה, ולאלה שאינם מסוגלים לעבוד.

מודל מרכז מזון וייצור אוניברסלי

מודל זה פותח כדי לעורר רגש יפה באנשים, לעורר חלום אוטופי.

הקונספט הבסיסי של המודל: "Global Production Node (GPN)"

לפי מודל זה, כל מדינה צריכה להקים מרכז ייצור סטנדרטי (hub) בשטחה. מרכזים אלו צריכים להיות מקושרים, מודולריים ובסטנדרט אוניברסלי.

מבנה מרכז לדוגמה — 5 שכבות ייצור

כל מרכז GPN מורכב מחמש יחידות ייצור חובה:

יחידה	תוכן	תפוקה יעד
יחידת חקלאות	דגנים, ירקות, קטניות	מזון בסיסי
יחידת בעלי חיים	לול, בקר, דבוראות	חלבון, חלב, דבש
יחידת טקסטיל	כותנה, צמר, חוט, תפירה	לבוש, כיסוי
יחידת אנרגיה	שמש, רוח, ביוגז	האנרגיה של המרכז עצמו
יחידת מחסן והפצה	שרשרת קירור, אריזה	העברה לנזקקים

(ניתן להגדיל את מספר השכבות כאן.)

מודל הקצאת קרקע לדוגמה

כל מדינה מחלקת את אדמתה לפי יכולת ההשתתפות שלה בשיעורים הבאים:

סה"כ קרקע מוקצת → %100

├── %40 → חקלאות (דגנים, ירקות, פירות)

├── %25 → בעלי חיים (מרעה + שטח רפת)

├── %15 → חומרי גלם לטקסטיל (כותנה, פשתן)

├── %10 → ייצור אנרגיה (פאנלים, טורבינות)

└── %10 → לוגיסטיקה, מחסן, מרכז עיבוד

מי עושה מה במודל זה?

יחידים שיכולים לעבוד,

עובדים במרכז בשכר/בהתנדבות

תורמים לעולם בתמורה לעודף ייצור

היחידים שייהנו מהמשאב מזוהים.

נכללים בבריכת הצרכנים

חלקם בבריכת הייצור מסופק אוטומטית

מדינות

מקצות קרקע, מקימות תשתית

מפקחות על המרכז שלהן

ממלאות את מכסת התרומה לעולם

מערכת תיאום גלובלית

• כל מרכז גם מייצר וגם מקבל

• עודף ייצור → נשלח לבריכה הגלובלית

• אזור חסר → מקבל מהבריכה

עקרונות סטנדרטיזציה

1. סטנדרט פיזי — אותה מבנה מודולרי, אותם ממדים

2. סטנדרט ייצור — אותן קטגוריות זרעים, אותם פרוטוקולי תחזוקה

3. סטנדרט נתונים — ייצור/צריכה מדווחים דיגיטלית

4. סטנדרט הפצה — אריזה, תיוג, כללי שרשרת קירור

5. סטנדרט פיקוח — רוטציה של משקיפים בינלאומיים

חישוב מכסה

מכסת מדינה = (אוכלוסייה × יעד ייצור לאדם) + חלק בבריכה הגלובלית

חלק בבריכה הגלובלית = תרומה נוספת ביחס לתמ"ג

מדינות עשירות תורמות יותר; מדינות חלשות מייצרות פחות ויכולות לקבל יותר

r.

היבטים חזקים של המודל

ניתן לשחזור — אותה תבנית מיושמת בכל מקום

ניתן להרחבה — מדינה קטנה מקימה מרכז קטן, מדינה גדולה מקימה מרכז גדול

עצמאי — כל מרכז מייצר את האנרגיה שלו, אינו תלוי בחוץ

הוגן — התרומה נקבעת לפי היכולת, החלוקה לפי הצורך

שקוף — כל הנתונים דיגיטליים, ניתנים לביקורת

מילה אחרונה

רעב אינו גורל.
רעב הוא בעיה שניתן לפתור.
והחשוב מכל, רעב אינו בחירה; אך להתעלם ממנו זו בחירה.

שינוי קטן שתעשה היום,
עשוי לגעת בחייו של אדם מחר.

זכור:
העולם גדול מספיק לכולם…