מהו הדופק ומדוע הוא חשוב?

דופק, אף שלרוב הוא מזוהה עם פעימות הלב; למעשה מתאר את הלחץ שמפעיל הדם על דפנות כלי הדם בכל התכווצות של הלב ואת הגל הריתמי הנוצר כתוצאה מלחץ זה בכלי הדם. הלב, כאשר הוא מתכווץ ומתרפה, שולח את הדם לאבי העורקים – העורק הראשי – ומשם לכל הגוף. כלי הדם, בשל מבנה אלסטי, מגיבים לזרימת הדם בהתרחבות ובהתכווצות. את הדופק ניתן להרגיש בקלות על ידי מישוש באזורים קרובים לפני השטח כגון שורש כף היד, הצוואר, הרקה או המפשעה.

ערך הדופק של כל אדם משתנה בהתאם לגיל, מין, מצב בריאות כללי, חום גוף, שינויים הורמונליים, פעילות גופנית או רגשית יומיומית, תרופות שונות ומחלות מגוונות. בתקופות מסוימות, עלייה או ירידה בדופק עקב מתח, פעילות גופנית, מחלה או שינויים במצב הרוח היא תופעה טבעית לחלוטין. העיקר כאן הוא שהדופק יהיה סדיר וריתמי.

אצל אנשים העוסקים בפעילות גופנית סדירה, ובמיוחד אצל ספורטאים, הדופק הנמדד במנוחה עשוי להיות נמוך יותר מהממוצע באוכלוסייה. הדופק מספק מידע לא רק על מהירות פעימות הלב, אלא גם על קצב הלב, הכושר הגופני ומצבים בריאותיים מסוימים. במצבים כגון מחלות לב ומסתמים, דימומים חמורים, הפרעות בבלוטת התריס, מחלות מערכת העצבים ודימומים מוחיים, עלולות להתרחש שינויים ניכרים בדופק.

אצל מבוגרים בריאים, קצב הלב במנוחה נע בדרך כלל בין 60-80 פעימות לדקה.

באילו תחומים אמור להיות הדופק התקין?

היות הדופק ריתמי ונע בתחום מסוים מהווה סימן למחזור דם תקין. אף שערך הדופק משתנה מאדם לאדם, אצל מבוגרים בריאים קצב הלב התקין במנוחה הוא לרוב בין 60-100 פעימות לדקה. אצל אנשים העוסקים בפעילות גופנית סדירה ערך זה עשוי לרדת אף ל-45-60 פעימות לדקה. דופק נמוך במנוחה עשוי להעיד על יעילות גבוהה יותר של הלב.

קצב לב גבוה מעלה את הסיכון לשבץ או התקף לב, ולכן מדידות סדירות במנוחה עשויות לסייע בזיהוי מוקדם. דופק במנוחה של 50-70 נחשב אידיאלי; 70-85 נחשב לרוב תקין; מעל 85 מדובר בדופק גבוה. עם זאת, יש לזכור כי דופק לבדו אינו מהווה כלי אבחנה וכל אדם מתאפיין במאפיינים בריאותיים אישיים.

מדידת דופק סדירה, במיוחד כאשר יש תלונות או גורמי סיכון, מסייעת בזיהוי מוקדם של בעיות בריאותיות אפשריות. אולם, אם דופק נמוך מהרגיל מלווה בעייפות, סחרחורת או עילפון, יש לפנות לקרדיולוג ללא דיחוי. דופק גבוה לרוב נובע מסיבות זמניות (כגון פעילות גופנית, מתח), אך אם הוא גבוה באופן קבוע במנוחה – יש לבדוק את הסיבה. עישון ואנמיה גם הם עלולים לגרום לעלייה בדופק. ירידה ניכרת בדופק מספר חודשים לאחר הפסקת עישון נחשבת בדרך כלל לשינוי חיובי.

כיצד מודדים דופק?

מדידת דופק צריכה להיעשות בדרך כלל במצב מנוחה ורוגע כדי לקבל תוצאה מהימנה. ניתן לבצע מדידות בזמנים שונים במהלך היום ולחשב את הממוצע. בצוואר, משני צידי הגרון, או בשורש כף היד – מיד אחרי האגודל – יש ללחוץ בעדינות עם שלוש אצבעות ולהרגיש את הדופק. כאשר מרגישים את הדופק, יש לספור את מספר הפעימות במשך 60 שניות בעזרת שעון או סטופר. המספר שהתקבל הוא ערך הדופק באותו רגע.

ניתן להיעזר גם במד לחץ דם דיגיטלי או במכשירי בריאות חכמים. בנוסף, במקרה של אי סדירות בקצב הלב (המכונה בציבור "דילוגים"), מומלץ לפנות לרופא. אצל אנשים עם אבחנה של הפרעת קצב, מומלץ להאזין ללב ישירות למדידת דופק מדויקת. בדיקה סדירה של הדופק מהווה כלי חשוב לאבחון מוקדם של מחלות קרדיווסקולריות ומחלות מערכתיות רבות.

מהם הגורמים לדופק גבוה (טכיקרדיה)?

כאשר קצב הלב גבוה מהרגיל, הדבר מכונה "טכיקרדיה". דופק גבוה עשוי להיגרם כתוצאה מאי ספיקת לב, זיהומים, מחלות בלוטת התריס, גויטר בלתי נשלט, דימומים חמורים או מחלות כרוניות מסוימות. בדימומים חמורים הלב מתחיל לפעום מהר יותר כדי לספק חמצן מספיק לרקמות, אך כאשר יש אובדן דם משמעותי הדופק עלול דווקא לרדת באופן ניכר – מצב מסכן חיים.

עלייה בחום, חרדה, מתח רגשי, מאמץ גופני ומצבים פתאומיים נוספים גם הם מגבירים את הדופק. דופק שמתגבר לאחר מאמץ גופני או חוויה רגשית חזקה חוזר בדרך כלל לנורמה לאחר מנוחה. עם זאת, דופק במנוחה של 90 פעימות לדקה ומעלה באופן קבוע עשוי להעיד על בעיה בריאותית אחרת ודורש בירור מעמיק.

פעילות גופנית סדירה עשויה להפחית את הדופק במנוחה לאורך זמן. הרגלים כמו הליכה יומית קלה תורמים לבריאות הלב ועוזרים לשמור על דופק נמוך יותר.

מהם הגורמים לדופק נמוך (ברדיקרדיה)?

דופק נמוך, המכונה "ברדיקרדיה", פירושו שקצב הלב נמוך מהערך התקין. כאשר הדופק יורד מתחת ל-40 פעימות לדקה, ייתכן שהגוף לא מקבל מספיק דם וחמצן – מצב העלול לגרום לסחרחורת, עילפון, הזעה ותסמינים נוירולוגיים. דימומים מוחיים, גידולים, מחלות לב, תת-פעילות של בלוטת התריס, חוסר איזון הורמונלי, הזדקנות, מומים מולדים בלב, חוסרים במינרלים, דום נשימה בשינה ושימוש בתרופות מסוימות עלולים לגרום לברדיקרדיה.

לעומת זאת, אצל אנשים בריאים בעלי כושר גופני גבוה, דופק של עד 40 פעימות לדקה במנוחה נחשב תקין. מצב זה מעיד על לב חזק ויעיל. אצל אנשים רגילים לספורט, דופק נמוך פיזיולוגי אינו מהווה בעיה בריאותית.

מהם ערכי הדופק לפי גיל?

הדופק צריך להיות סדיר וריתמי בכל גיל. הוא עולה באופן טבעי בזמן פעילות, ולכן למדידה מדויקת יש למדוד במנוחה או לאחר מנוחה של 5-10 דקות לפחות. ערכי הדופק משתנים בהתאם לגיל ולמין. לדוגמה, אצל בנים הדופק לרוב מעט גבוה יותר מאשר אצל בנות; אצל מבוגרים אין הבדל משמעותי בין גברים לנשים. עודף משקל ומחלות כרוניות עשויים גם הם להשפיע על הדופק. לשמירה על אורח חיים בריא מומלץ לא להזניח בדיקות בריאות תקופתיות.

טווחי הדופק המומלצים לפי קבוצות גיל הם:

• תינוקות בני יומם: 70-190 (ממוצע 125 פעימות לדקה)

• תינוקות בני 1-11 חודשים: 80-160 (ממוצע 120)

• גיל 1-2: 80-130 (ממוצע 110)

• גיל 2-4: 80-120 (ממוצע 100)

• גיל 4-6: 75-115 (ממוצע 100)

• גיל 6-8: 70-110 (ממוצע 90)

• גיל 8-10: 70-110 (ממוצע 90)

• גיל 10-12: בנות 70-110, בנים 65-105 (ממוצע 85-90)

• גיל 12-14: בנות 65-105, בנים 60-100 (ממוצע 80-85)

• גיל 14-16: בנות 60-100, בנים 55-95 (ממוצע 75-80)

• גיל 16-18: בנות 55-95, בנים 50-90 (ממוצע 70-75)

• גיל 18 ומעלה: 60-100 (ממוצע 80)

ייתכנו שינויים קלים בערכים אלה בהתאם לגיל ולמאפיינים אישיים, לכן בכל חשש מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע רפואי.

שאלות נפוצות (ש.נ.)

1. מהו הדופק התקין?

אצל מבוגרים בריאים במנוחה הדופק הוא בדרך כלל 60-100 פעימות לדקה. אצל אנשים העוסקים בפעילות גופנית סדירה ערך זה עשוי להיות נמוך יותר. עם זאת, טווח הדופק האידיאלי משתנה בהתאם למצב הבריאותי האישי ולגיל.

2. כיצד אוכל למדוד את הדופק שלי?

ניתן למדוד את הדופק על ידי לחיצה קלה עם שלוש אצבעות על עורק קרוב לפני השטח – בצוואר, בשורש כף היד או במפשעה – וספירת הפעימות במשך 60 שניות. בנוסף, מד לחץ דם דיגיטלי או מכשירים חכמים לבישים מספקים פתרון נוח.

3. האם דופק גבוה מסוכן?

אם הדופק המהיר נובע מסיבות זמניות, לרוב אינו מהווה סיכון חמור וחוזר לנורמה. עם זאת, דופק גבוה קבוע במנוחה עלול להעלות את הסיכון למחלות לב וכלי דם ויש להעריכו בפיקוח רופא.

4. האם דופק נמוך מזיק?

אם הדופק יורד מתחת ל-40 לדקה ומלווים לכך סימנים כמו סחרחורת, חולשה או עילפון, יש לפנות בהקדם למומחה. עם זאת, אצל אנשים העוסקים בפעילות גופנית סדירה, דופק נמוך אינו בהכרח בעיה.

5. מה משמעות שינוי פתאומי בדופק?

שינויים פתאומיים בדופק עשויים להיות קשורים לגורמים זמניים כגון לחץ, פעילות גופנית, פחד פתאומי, חום או זיהום. שינויים קבועים או בולטים עלולים להעיד על מחלה בסיסית, ומומלץ להיבדק רפואית.

6. האם עישון משפיע על הדופק?

כן, ידוע כי עישון מעלה את הדופק. הפסקת עישון לרוב גורמת לירידה בדופק; זוהי התפתחות חיובית לבריאות הלב.

7. אילו מחלות גורמות לאי-סדירות בדופק?

מחלות בלוטת התריס, מחלות מסתמי הלב, אנמיה, הפרעות במערכת העצבים, זיהומים ותופעות לוואי של תרופות מסוימות עלולים לגרום לשינויים בדופק.

8. מהו הדופק התקין אצל ילדים?

ערך הדופק אצל ילדים משתנה בהתאם לגיל. אצל יילודים הדופק גבוה יותר, והוא יורד בהדרגה עם הגיל. טבלת הערכים הסטנדרטיים לפי קבוצות גיל מופיעה לעיל.

9. מה המשמעות של "החסרה" בדופק?

אי-סדירות או "החסרה" בדופק עשויה להצביע על הפרעה בקצב הלב. אם הדבר חוזר או מלווה בתלונות, חשוב לפנות לרופא.

10. האם יש למדוד דופק באופן קבוע?

כן, במיוחד אם יש לך סיכון למחלות לב וכלי דם או אם אתה עוסק בפעילות גופנית סדירה, מעקב אחרי הדופק עשוי להיות מועיל. בשינויים פתאומיים מומלץ להתייעץ עם מומחה.

11. האם השמנה או עודף משקל משפיעים על הדופק?

עודף משקל והשמנה עלולים לגרום ללב לעבוד קשה יותר; כתוצאה מכך הדופק במנוחה עלול להיות גבוה יותר.

12. האם מדידת דופק באמצעות מכשירי לחץ דם אמינה?

מכשירי לחץ דם מודרניים לרוב אמינים; עם זאת, במדידות חשודות או דופק לא סדיר מומלץ להיבדק על ידי רופא.

13. האם מצבים פסיכולוגיים משפיעים על הדופק?

מצבים פסיכולוגיים כמו לחץ, חרדה או התרגשות עלולים לגרום להאצה זמנית של הדופק. לרוב מדובר בתופעה קצרה.

14. מתי הדופק חוזר לנורמה לאחר פעילות גופנית?

בהתאם לעוצמת הפעילות ולרמת הכושר האישי, הדופק חוזר לרוב לנורמה תוך 5-10 דקות לאחר פעילות גופנית.

15. האם יש מחלות כרוניות המשפיעות על הדופק?

כן; מחלות לב כרוניות, בעיות במסתמי הלב, הפרעות קצב ומחלות בלוטת התריס עלולות להשפיע על הדופק באופן קבוע. מעקב וטיפול סדירים חשובים מאוד במצבים אלו.

מקורות

• ארגון הבריאות העולמי (WHO). מחלות לב וכלי דם.

• האגודה האמריקאית ללב (AHA). כל מה שצריך לדעת על דופק.

• המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC). דופק.

• מאיו קליניק. דופק: כיצד למדוד דופק.

• החברה האירופית לקרדיולוגיה (ESC). הנחיות לניהול מחלות לב וכלי דם.

• באשואלו, מ' ואח'. פיזיולוגיה רפואית. הוצאת נובל לרפואה.

• UpToDate. הערכת מטופל מבוגר עם פלפיטציות.